כהן אברהם (אלברטו)

סיפור מרגש, שני שורדי השואה ירוחם יצחק וכהן אלברט שעלו באוניה חביבה רייק ששלחה לי סוזי חיו פרידל נכדם של יצחק ומטיקה ירוחם.
סיפור מיוחד על חברות אמיצה
סבי יצחק ירוחם ז״ל נולד בסלוניקי במאה שעברה וכך גם חברו הטוב אלברטו כהן ז״ל.
רב הנסתר על הגלוי בסיפור הזה, שכן סבי כמעט ולא היה מספר על קורותיו בשואה… אך אי אפשר היה לפספס את החברות המיוחדת והאמיצה שנוצרה בין השניים ולימים בין המשפחות שאימצו אחת את השנייה כבני משפחה לכל דבר בחגים בשבתות בחולי ובשמחות..
סיפור אחד שנגלה לי במקרה הוא שבמהלך עבודות הפרך במחנה לא אחת סבי היה נשבר ואומר לאלברטו.. ״די נמאס לי אני הולך לגדר (המחושמלת) והלה היה אומר לו , איזקינו לא עוד קצת בוא נראה מה יהיה מחר ונמשיך עוד קצת..״ וכל היה גם להיפך כאשר לאלברטו היה קשה סבי היה מעודד אותו.. השניים שרדו בקושי רב מאוד את הסבל וחרפת הרעב במחנות.. המשיכו יחד חזרה ליוון בהכשרה היהודית ועלו יחד עם הנשים שלהם באוניית המעפילים חביבה רייך לארץ. נעצרו על ידי הבריטים במחנה עתלית ולימים אף השתתפו במלחמת העצמאות להקמת המדינה..
החברות , הרעות האחווה והאהבה המיוחדת שהיתה בניהם האירה את כולנו באור יקרות.. אני כנכדה זוכרת מעט מאוד ממנה אך שומעת עליה בעיניים בורקות ואוהבות של אימי.
לאחרונה אוחדו השורות כאשר אימי ויהודית ביתו של אלברטו מצאו זו את זו לקשר אמיץ ואוהב חזרה ..
״…איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות.. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא….״
עם ישאל חי